ההליכה בדרכי ה' היא עשיית הטוב והחסד. היכולת הנפשית לרכוש מידות אלה ולהיטיב עם הזולת היא משמעות היותו של האדם נברא "בצלם אלוקים". היהדות מטפחת את המימוש העצמי, את פיתוחו וקידומו של כל אדם בהתאם לכישוריו. בכל אדם נקודות אור ועלינו לגלותם ולהעצימם. זקיפות קומה, שמחה ואופטימיות הן נחלת האדם המאושר. אושר זה נובע בדרך כלל מהצלחתו שלו להשיג מטרות ולכבוש יעדים. יחד עם זאת, התורה מדגישה באותה עוצמה, ואולי ביתר שאת, את החשיבות של העזרה לזולת, גמילות חסד, סיוע לחבר.
עזוב תעזוב עמו... לקט פאה ושכחה... ואהבת לרעך כמוך... וכי תראה שור חברך...
ספר בראשית קרוי "ספר הישר" באשר ה"אבות" המתוארים בחומש זה מלאים חסד, אהבה ונתינה.
הנביא מיכה מציין: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך".
החינוך לנתינה על פי תרבות ישראל לדורותיה פועל בשני מישורים:
1. מכלול המצוות שבין אדם לחברו בתורה, מצוות על נתינה וגמילות חסד.
2. לימוד תורה חייב להיות מונע על ידי הרצון למסירתה, להורשתה ולהנחלתה על ידי לימודה לדור הבא.
לימוד תורה הינו ערך בעל חשיבות עצומה ביהדות, אך חשוב שתהיה זו תורת חסד - תורה של נתינה. כפי שכתוב במשלי: "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה". השילוב הנפלא והחשוב של למידה ונתינה, לימוד כדי להנחיל, תורה כדי ללמדה.
על כן המלמד את חברו או את בן חברו תורה מתוך אהה ומסירות - חסד הוא עושה.
בפרקי אבות ד, ו נאמר: "קנה לך חבר". חבר קונים בכסף, בדמים, אך גם בנתינה רגשית - במילה טובה, בחיוך, בעידוד ובכתף להישען עליה. פתיחת הלב לשמוע כאבו של חבר הזקוק לעתים לאוזן שומעת וללב מבין, זה מעשה חסד חשוב. רגישות לזולת ויכולת הקשבה הן תכונות עמוקות של חסד.
כדי לבנות עם איתן, אומה בריאה, יש לחנך את היחיד, את הפרט, לעזרה ולסיוע, להפנים בכל אדם תכונת החסד. הצלחה נובעת בדרך כלל ממנהיגות סוחפת, אך בעיקר בגלל שותפות. כל שצוות שלם, מספר אנשים המאגד יחדיו, חושב, מתכנן, כל אחד מהשותפים מעפיל את מוחו - התוצאה תהא טובה יותר. מהות השותפות היא נתינה וקבלה, אמירה והקשבה, למידה והנחלה. לכל אדם זכויות וחובות. כך הקים עם ישראל את המשכן תרומה מכל אחד, כך הוקמו לאלפים בתי מדרש ומרכזים קהילתיים מפוארים.
התרומה - הינה הרעיון המהותי והבסיסי ביצירת שותפות. היחיד בתוך חברה, ייחודיות מול אחדות.
היהדות מבוססת על היחיד הבונה את החברה. החברה מאפשרת התפתחותו של כל יחיד, מיצוי כישוריו ומימוש הפוטנציאל שבו, אך הכול מתוך מחויבות לחברה. כל אחד, כל יחיד במישור האישי מחויב להעניק לזולתו.
ערך הנתינה היא ערך עליון בעיצוב דמותנו המוסרית, הערכית והחברתית. עם ישראל, מדינתנו, הגיע לדרגת נתינה גבוהה ומרגשת. מאבק עבור אחים בארצות מצוקה, פדיון שבויים, מסירות נפש בקרבות, תרומות עבור נצרכים, תרומות דם. הערבות ההדדית היא הבסיס העליון לתקומתה ולהתחדשותה של אומה.
מערכת החינוך, בית ההורים, מרכזים קהילתיים ורשויות מקומיות צריכות לעצב פני הדור, לטפח אומה בה קיימת מחויבות אינדיבידואלית של היחיד לחברה.
מוטלת עלינו, על כולנו, המשימה לטפח בדור הצעיר את האהבה, את הרצון להיטיב עם כל אדם מישראל, להעניק חסד, עזרה וסיוע לכל נזקק.
החפץ חיים מדריך אותנו... שנרגיל עצמנו להתנהג בחסד וברחמים עם זולתנו. תפיסת העולם של היהדות מבוססת על היחיד הבונה את החברה. לכל אחד ואחד מחויבות לתרום, לתת, להעניק במישור האישי ובכך כל פרט במישור האישי יוצר את החברה.
המוטיב העיקרי והבסיסי בנתינה הוא לקיחה משלך ותרומתו לאחר. גמילות החסד מאופיינת באחריות של כל אדם לקיומו של האחר. כדי שהנתינה משלך תהא מוטמעת בתכונותיו של האדם, כדי שהיא תהפוך להרגל, למוטיב בסיסי בהליכותיו של כל פרט יש לבנות תכנית עבודה פדגוגית מקטנות בבית הספר ובבית כדי להרגילו לקיום מצווה חשובה זו.
לא די במתן הסברים, לא מספיק להבהיר אינטלקטואלית חשיבות העזרה לזולת. יש ליצור סיטואציות מעשיות כל הזמן.
הדרכים חייבות להיות מגוונות, מעניינות, חווייתיות, מושכות ומאתגרות. מבצעי לימוד במקצועות היהדות, בספרות, במתמטיקה בהם מודגשים תחומי נתינה, עזרה לחבר, עבודה בצוות, משימות קבוצתיות. הפעלת סיפור כמחנך, שהרי הסיפור מעניק את הרגש ומפתח את האינטלקט, מפעיל את הדמיון ומאפשר הזדהות. אגדות חז"ל וסיפורים חסידיים, דמויות מופת מגדולי ישראל שנתייחדו במעשי חסד. בימינו הרב קוק, הרב אריה לוין ולצדם אלי כהן הי"ד, האיש שלנו בדמשק, השיר לבלדה לחובש ועוד...
בספר איש צדיק היה המספר אודות ר' אריה לוין מסופר: "... כל מרצו ועתותיו קודש היו להיטיב עם הבריות... לעודד ולאמץ ידיים רפות...". הוא הוכיח שכשם שיש גאונים בלמדנות, כן אפשר להיות גאון במידות.
הכיתה בכל גיל יכולה לשמש כבמה לעולם שכולו חסד. להדגיש נקודות החוזק שבכל תלמיד, לעודד ולפתח ולדאוג שכל יחיד יתרום מיכולתו ומכישוריו לחברו. בדרך זו נשיג את אחת ממטרות-העל במערכת החינוך והיא יצירת חיי חברה נפלאים במוסד החינוכי. בלמידה בדרך של חברותות, המחונן במתמטיקה יסייע למתקשה, אלוף הכדורגל יאמן את המסורבל.
התרומה הדדית - הנתינה לזולת, יוצרת תחושת שייכות. כך מפתחים תחומים רגשיים-חברתיים. חינוך לנתינה בגיל צעיר והפנמתו בתוכו של כל צעיר ימצאו אפיקים בעתיד לתרום לקהילה ולחברה מן הכישרונות בהם ניחן האדם. אווירה של אכפתיות, תרבות של נתינה יוצרת אקלים כיתה מיטבי. כל תלמיד חש שהוא חלק מן הכלל.
קירוב לבבות והכנסת אורחים קלה יותר בחברה המורגלת לנתינה. אירוח קבוצות ממקומות שונים ורחוקים, מעיירות פיתוח ומיישובי יש"ע, מקרב החילוניים, מהכפרים ומהקיבוצים וממשפחות שכולות - כל אלה הם כלים נפלאים להעמקת הנתינה.
חז"ל מדגישים מצוות ביקור חולים, מצווה שכולה חסד, כולה אהבת אדם. הרב סולובייצ'יק ב"קול דודי דופק" מיטיב לתאר את חשיבות החסד:
חסד - משמעותו מקיפה יותר מסנטימנט חול, מרגשנות זולה.
חסד - תובע יותר מדמעה רגעית, ממטבע קרה.
חסד - פירושו התמזגות עם הזולת, הזדהות עם כאבו, הרגשת אחריות לגורלו.
עזוב תעזוב עמו... לקט פאה ושכחה... ואהבת לרעך כמוך... וכי תראה שור חברך...
ספר בראשית קרוי "ספר הישר" באשר ה"אבות" המתוארים בחומש זה מלאים חסד, אהבה ונתינה.
הנביא מיכה מציין: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך".
החינוך לנתינה על פי תרבות ישראל לדורותיה פועל בשני מישורים:
1. מכלול המצוות שבין אדם לחברו בתורה, מצוות על נתינה וגמילות חסד.
2. לימוד תורה חייב להיות מונע על ידי הרצון למסירתה, להורשתה ולהנחלתה על ידי לימודה לדור הבא.
לימוד תורה הינו ערך בעל חשיבות עצומה ביהדות, אך חשוב שתהיה זו תורת חסד - תורה של נתינה. כפי שכתוב במשלי: "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה". השילוב הנפלא והחשוב של למידה ונתינה, לימוד כדי להנחיל, תורה כדי ללמדה.
על כן המלמד את חברו או את בן חברו תורה מתוך אהה ומסירות - חסד הוא עושה.
בפרקי אבות ד, ו נאמר: "קנה לך חבר". חבר קונים בכסף, בדמים, אך גם בנתינה רגשית - במילה טובה, בחיוך, בעידוד ובכתף להישען עליה. פתיחת הלב לשמוע כאבו של חבר הזקוק לעתים לאוזן שומעת וללב מבין, זה מעשה חסד חשוב. רגישות לזולת ויכולת הקשבה הן תכונות עמוקות של חסד.
כדי לבנות עם איתן, אומה בריאה, יש לחנך את היחיד, את הפרט, לעזרה ולסיוע, להפנים בכל אדם תכונת החסד. הצלחה נובעת בדרך כלל ממנהיגות סוחפת, אך בעיקר בגלל שותפות. כל שצוות שלם, מספר אנשים המאגד יחדיו, חושב, מתכנן, כל אחד מהשותפים מעפיל את מוחו - התוצאה תהא טובה יותר. מהות השותפות היא נתינה וקבלה, אמירה והקשבה, למידה והנחלה. לכל אדם זכויות וחובות. כך הקים עם ישראל את המשכן תרומה מכל אחד, כך הוקמו לאלפים בתי מדרש ומרכזים קהילתיים מפוארים.
התרומה - הינה הרעיון המהותי והבסיסי ביצירת שותפות. היחיד בתוך חברה, ייחודיות מול אחדות.
היהדות מבוססת על היחיד הבונה את החברה. החברה מאפשרת התפתחותו של כל יחיד, מיצוי כישוריו ומימוש הפוטנציאל שבו, אך הכול מתוך מחויבות לחברה. כל אחד, כל יחיד במישור האישי מחויב להעניק לזולתו.
ערך הנתינה היא ערך עליון בעיצוב דמותנו המוסרית, הערכית והחברתית. עם ישראל, מדינתנו, הגיע לדרגת נתינה גבוהה ומרגשת. מאבק עבור אחים בארצות מצוקה, פדיון שבויים, מסירות נפש בקרבות, תרומות עבור נצרכים, תרומות דם. הערבות ההדדית היא הבסיס העליון לתקומתה ולהתחדשותה של אומה.
מערכת החינוך, בית ההורים, מרכזים קהילתיים ורשויות מקומיות צריכות לעצב פני הדור, לטפח אומה בה קיימת מחויבות אינדיבידואלית של היחיד לחברה.
מוטלת עלינו, על כולנו, המשימה לטפח בדור הצעיר את האהבה, את הרצון להיטיב עם כל אדם מישראל, להעניק חסד, עזרה וסיוע לכל נזקק.
החפץ חיים מדריך אותנו... שנרגיל עצמנו להתנהג בחסד וברחמים עם זולתנו. תפיסת העולם של היהדות מבוססת על היחיד הבונה את החברה. לכל אחד ואחד מחויבות לתרום, לתת, להעניק במישור האישי ובכך כל פרט במישור האישי יוצר את החברה.
המוטיב העיקרי והבסיסי בנתינה הוא לקיחה משלך ותרומתו לאחר. גמילות החסד מאופיינת באחריות של כל אדם לקיומו של האחר. כדי שהנתינה משלך תהא מוטמעת בתכונותיו של האדם, כדי שהיא תהפוך להרגל, למוטיב בסיסי בהליכותיו של כל פרט יש לבנות תכנית עבודה פדגוגית מקטנות בבית הספר ובבית כדי להרגילו לקיום מצווה חשובה זו.
לא די במתן הסברים, לא מספיק להבהיר אינטלקטואלית חשיבות העזרה לזולת. יש ליצור סיטואציות מעשיות כל הזמן.
הדרכים חייבות להיות מגוונות, מעניינות, חווייתיות, מושכות ומאתגרות. מבצעי לימוד במקצועות היהדות, בספרות, במתמטיקה בהם מודגשים תחומי נתינה, עזרה לחבר, עבודה בצוות, משימות קבוצתיות. הפעלת סיפור כמחנך, שהרי הסיפור מעניק את הרגש ומפתח את האינטלקט, מפעיל את הדמיון ומאפשר הזדהות. אגדות חז"ל וסיפורים חסידיים, דמויות מופת מגדולי ישראל שנתייחדו במעשי חסד. בימינו הרב קוק, הרב אריה לוין ולצדם אלי כהן הי"ד, האיש שלנו בדמשק, השיר לבלדה לחובש ועוד...
בספר איש צדיק היה המספר אודות ר' אריה לוין מסופר: "... כל מרצו ועתותיו קודש היו להיטיב עם הבריות... לעודד ולאמץ ידיים רפות...". הוא הוכיח שכשם שיש גאונים בלמדנות, כן אפשר להיות גאון במידות.
הכיתה בכל גיל יכולה לשמש כבמה לעולם שכולו חסד. להדגיש נקודות החוזק שבכל תלמיד, לעודד ולפתח ולדאוג שכל יחיד יתרום מיכולתו ומכישוריו לחברו. בדרך זו נשיג את אחת ממטרות-העל במערכת החינוך והיא יצירת חיי חברה נפלאים במוסד החינוכי. בלמידה בדרך של חברותות, המחונן במתמטיקה יסייע למתקשה, אלוף הכדורגל יאמן את המסורבל.
התרומה הדדית - הנתינה לזולת, יוצרת תחושת שייכות. כך מפתחים תחומים רגשיים-חברתיים. חינוך לנתינה בגיל צעיר והפנמתו בתוכו של כל צעיר ימצאו אפיקים בעתיד לתרום לקהילה ולחברה מן הכישרונות בהם ניחן האדם. אווירה של אכפתיות, תרבות של נתינה יוצרת אקלים כיתה מיטבי. כל תלמיד חש שהוא חלק מן הכלל.
קירוב לבבות והכנסת אורחים קלה יותר בחברה המורגלת לנתינה. אירוח קבוצות ממקומות שונים ורחוקים, מעיירות פיתוח ומיישובי יש"ע, מקרב החילוניים, מהכפרים ומהקיבוצים וממשפחות שכולות - כל אלה הם כלים נפלאים להעמקת הנתינה.
חז"ל מדגישים מצוות ביקור חולים, מצווה שכולה חסד, כולה אהבת אדם. הרב סולובייצ'יק ב"קול דודי דופק" מיטיב לתאר את חשיבות החסד:
חסד - משמעותו מקיפה יותר מסנטימנט חול, מרגשנות זולה.
חסד - תובע יותר מדמעה רגעית, ממטבע קרה.
חסד - פירושו התמזגות עם הזולת, הזדהות עם כאבו, הרגשת אחריות לגורלו.
- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
